המחלקה לפיתוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת סקרה לקראת דיון בוועדת הכספים (3 במאי 2023) את הקמת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות (קרן ארנונה) כפי שהיא מובאת בהצעת חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2023 ו – 2024.
מסמך הסקירה שנכתב ע"י הכלכלן לירן קוסמן מכיל תיאור המצב הקיים, רמת עצמאות הרשויות המקומיות במדינות המפותחות, השינויים המוצעים וניתוח השלכותיהם.
לעיון וקריאת המסמך יש ללחוץ כאן
משרד הפנים פרסם את שיעור העדכון האוטומטי בארנונה לשנת 2022, המחושב לפי שיעור השינוי במדד משולב הכולל 50% ממדד המחירים לצרכן ו-50% ממדד השכר הציבורי, בתקופה שבין 20 במאי 2020 ל-20 במאי 2021 (מדד ידוע). שיעור ההתייקרות המחושב מסתכם ב – 1.92%.
מצ"ב קישור לפרסום שהופיע באתר האינטרנט של משרד הפנים בו מפורט התחשיב.
משרד הפנים פרסם בימים האחרונים מסמך בשם "טיוטת תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות), תשע"ח-2017 ". המסמך, המכיל חישובים מורכבים, תכליתו לקבוע את הקריטריונים והכללים לפיהם יחולקו הכספים מקרן הארנונה או בשמה האחר "הקרן לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות".
מצ"ב קישור לטיוטת התקנות
בהזדמנות זו נזכיר את הרקע: במשך עשרות שנים ומאז שנות ה- 50 של המאה הקודמת, רק ערים שהוגדרו "ערי עולים" הורשו לגבות תעריף ארנונה מלא ממבנים או מתקנים ממשלתיים שבתחומן, לעומת ערים ערים אחרות שנאלצו להפעיל הנחה בשיעורים ניכרים על התעריף המלא (עד כדי 70%). הנ"ל יצר עיוות שכן ברבות השנים חלק מ"ערי העולים" הפכו ל"נטולות עולים", בעוד שאחרות שאינן מוגדרות בהגדרה ההיסטורית כערי עולים, קולטות בפועל עליה.
לקריאה נוספת בנושא ערי עולים – לחצו כאן – מסמך מצוין שכתב מרכז המידע והמחקר של הכנסת.
על רקע עפ"י פסיקת בג"צ בנושא, החליטה הממשלה במסגרת חוק ההסדרים 2017-2018 לבטל את ההגדרה "ערי עולים" ותחתיה להקים קרן ממשלתית שתכיל 770 מיליון ש"ח, 500 מיליון ש"ח מתוכם מכספי הארנונה הממשלתית שמשולמת בכל הארץ, עוד 270 מיליון ש"ח תוספת ממשלתית.
בחוק נקבע כי הכספים יחולקו בין רשויות ממעמד סוציו-אקונומי 1 – 7 שקלטו עולים ב- 15 השנים האחרונות או עולים מאתיופיה מ- 1.1.1984, יישובים וערים אלו יקבלו 13% מהתקציב בקרן בהתאם לכללים שייקבעו שרי האוצר והפנים. שאר הכספים יחולקו עפ"י קריטריונים של מעמד סוציו-אקונומי, מדד הפריפריאליות, גודל האוכלוסייה ברשות, מצב פיננסי של הרשות, היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבנים לצורך חישוב הארנונה.
המסמך המצורף כאמור – מהווה את טיוטת ההצעה למנגנון לפיו יחולק התקציב.
הנושא בבדיקה מקצועית של מספר גורמים. נעדכן.
באתר הכנסת פורסם כי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ דודי אמסלם, אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ אמסלם, להסדרת אופן שיטת חישוב הארנונה על ידי הרשויות המקומיות, לפיה ברירת המחדל לחישוב תהיה עיגול כל חלק של מטר רבוע למטר השלם הקרוב (למעלה או למטה).
רשויות שחישבו עד היום על פי חישוב מדויק של חלקי מטרים או עיגלו חלקי מטרים כלפי מטה יוכלו להמשיך בשיטה הנוכחית. המשמעות העיקרית לתיקון היא שרשויות שעד היום עיגלו חלקי מטרים באופן קבוע למעלה, יאלצו לעבור לשיטת העיגול למטר השלם הקרוב לכל המאוחר עד שנת 2021.
עפ"י מדד שפרסמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה עיריית אילת היא העיר הידידותית ביותר לעסקים קטנים ובינוניים בישראל. את המקומות 2-5 תופסות עיריות עכו, נצרת עילית, רעננה וראש העין (בהתאמה). מבין המועצות האזוריות דורגה מ"א עמק יזרעאל במקום הראשון ובמקומות שאחריה, מטה יהודה, מטה אשר ובאר טוביה.
הדירוג נקבע בהתבסס על שקלול של 3 מדדים: שביעות רצון, נגישות מידע ו-"מדד סבסוד הארנונה".
הסוכנות מציינת כי ניתוח הפילוח של סקר שביעות הרצון עסקים העלה כי באופן עקבי בכל הרשויות עסקים מעניקים את הציונים הגבוהים ביותר בפרמטר התשלומים (קבלת התראות תשלום, בעיות חיוב), ואת הציונים הנמוכים ביותר בפרמטר קידום עסקים (סיוע הרשות לעסקים, ההקשבה לצרכים, הגינות ושוויוניות בטיפול).
לטבלה המלאה ולפרסום המלא בנושא – לחצו כאן
משרד הפנים פרסם את שיעור עדכון הארנונה לשנת 2017 המורכב כידוע ממדד משוקלל שמחציתו מודדת את שיעור עדכון מדד המחירים לצרכן ומחציתו את השינוי במדד השכר הציבורי.
לפירוט התחשיב ואינפורמציה נוספת ראו קישור לאתר משרד הפנים
